אודות

עידו

אַתָּה שׁוֹזֵר רְקָמוֹת, רוֹקֵם אֵיבָרִים וְגִידִים, וַאֲנַחְנוּ מְחֻבָּרִים בֵּין טַבּוּר לְחֶבֶל. חֲלָקִים מִמֶּנִּי נִבְנִים וּמִתְפָּרְקִים וְהָרֶגֶל פְּצוּעָה מִכֹּבֶד וְהַסֻּכָּר בַּדָּם מִשְׁתַּגֵּעַ מִמְּתִיקוּתְךָ וְעַצְמוֹתַי מִתְרַכְּכוֹת, שֶׁתּוּכַל לְהִשְׁתַּחֵל בֵּין רַגְלַי, לָבוֹא אֵלַי, לִשְׁכַּב עָלַי גּוּף אֶל גּוּף.

הֶכֵּרוּת קְדוּמָה – עוֹד מֵרֶחֶם אֵם אוֹ מִגִּלְגּוּל קוֹדֵם – אַתָּה חוֹלֵק אֶת אוֹתָהּ רִקְמָה בְּחֶבֶל שֶׁלֹּא נִקְרַע. אַתָּה, דַּע שֶׁמֵּהַיּוֹם שֶׁנִּמְלְאוּ רֵאוֹתֶיךָ לָרִאשׁוֹנָה וְעַד יוֹם נְפִיחַת הַנְּשִׁימָה, גַּם אִם אֶהְיֶה עַל הַכַּדּוּר הַזֶּה וְגַם אִם בָּעוֹלָם הַבָּא, אֶשְׁמֶרְךָ.

פרוסת עוגת גבינה

הִיא פּוֹרֶסֶת אֶת עוּגַת הַגְּבִינָה וַעֲנָת לֹא פֹּה. אֲנַחְנוּ חוֹגְגִים כְּאִלּוּ הִיא עוֹד חַיָּה וְהִיא חַיָּה אֲבָל גַּם קְצָת מֵתָה. אֲנַחְנוּ חוֹגְגִים כְּאִלּוּ לֹא הֻטַּל עָלֵינוּ אֵימִים, כְּאִלּוּ לֹא קָרוּ הַטְּרָגֶדְיוֹת, כְּאִלּוּ אֵין יְלָדִים שֶׁבְּרֶגַע זֶה נֶאֱבֶדֶת עֲלֵיהֶם דַּעְתָּם, כְּאִלּוּ יַלְדָּה בַּת חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה לֹא סוֹחֶבֶת בְּיָדֶיהָ קְנִיּוֹת עַד לְבֵיתָהּ וּלְאַחַר מִקְלַחַת מְנַגֶּבֶת גּוּפָהּ בִּנְיַר סוֹפֵג.

אֲנַחְנוּ חוֹגְגִים כְּאִלּוּ אַף אַחַת לֹא הֻטְרְדָה.

כְּאִלּוּ הַחַיִּים הָאֵלּוּ זֶה מַשֶּׁהוּ שֶׁאֶפְשָׁר לְהַעֲבִיר עִם פְּרוּסַת עוּגַת גְּבִינָה מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן בְּיוֹם שִׁשִּׁי בָּעֶרֶב.